כהן נ' מפרם סוכנויות (1999) בע"מ

פסק דין

בפניי ערעור על החלטת כב' הרשם מר אוחיון, מיום 16/7/09, לפיה נדחתה בקשת המערער לבטל עיקול על מקרקעין, חלקה 60 בגוש 17036.

עפ"י אותה החלטה קבע כב' הרשם כי העיקול יבוטל אך בכפוף להפקדת סך של 70,000 ₪ בקופת ביהמ"ש.

תמצית טענות המערער בכתב הערעור היא כדלקמן:

1.הוא אינו חייב עפ"י שטר החוב שהוגש לביצוע נגדו, ע"ס 100,000 ₪.

2.שטר החוב הוגש מלכתחילה על מלוא הסכום הנקוב בו, היינו 100,000 ₪, כאשר הצטברות החוב, עפ"י הבקשה לביצוע, היתה ע"ס כ- 270,000 ₪.

בהמשך המשיבה הגישה בקשה להקטנת החוב והעמידה אותו ע"ס כ- 80,000 ₪, כל זאת מבלי שכב' הרשם יביא את הדבר בחשבון במסגרת החלטתו.

3.שטר החוב עצמו הינו שטר ביטחון, כאשר מועד עשייתו הוא שנת 2002.

4.בין הצדדים התנהלו הליכים נוספים בביהמ"ש השלום בחיפה, בגדרם נתבע שם המערער בגין תיקי הוצל"פ ובמסגרתן הוסכם כי המערער ישלם למשיבה או למי מטעמה סכום של כ- 560,000 ₪ ותמורת זאת יבוטל העיקול על המקרקעין הנ"ל.

המערער אכן שילם את הסכום הנ"ל לידי המשיבה, אך היא התמהמה בהסרת העיקול, היא עשתה כן רק לאחר שהוגשה נגדה בקשה לפי פקודת ביזיון ביהמ"ש ורק לאחר שביהמ"ש בחיפה מתח ביקורת על התנהגותה.

6.המשיבה הגישה את שטר החוב לביצוע אך כמספר ימים לאחר הסרת העיקול עפ"י החלטת ביהמ"ש השלום בחיפה, מבלי לציין ומבלי לאזכר את ההליכים שהיו בביהמ"ש השלום בחיפה.

7.בכל מקרה לא התקיימו התנאים הנדרשים על מנת להטיל עיקול זמני בטרם ניתן פסה"ד.

אין בעניינו זכות לכאורית, אין הכבדה על ביצוע פס"ד במידה והעיקול לא יינתן או יבוטל ובכל מקרה המשיבה, לאור הנ"ל, באה לביהמ"ש בידיים לא נקיות, עת הגישה את שטר החוב על מלוא הסכום הנקוב בו, אף כי החוב האמיתי היה הרבה פחות מכך ואף כי אותו עיקול על אותן מקרקעין בוטל זמן קצר לפני כן, עפ"י החלטת ביהמ"ש השלום בחיפה.

מנגד ב"כ המשיבה תומך יתדותיו בהחלטת כב' הרשם, נשוא הערעור, מוסר כי קיימת זכות תביעה איתנה כנגד המשיב, אשר רכש מאת המשיבה חלקי חילוף לאורך מס' שנים, כאשר היקף רכישותיו לכל שנה היה כ- 150,000 ₪.

כן טען ב"כ המשיבה כי אכן קיימת הכבדה על ביצוע פסה"ד, באם העיקול יוסר, זאת לאור כך שהמערער מתעתד למכור את המקרקעין לכשיוסר העיקול. הוא טוען כי בהחלט ייתכן שיעמוד בפני שוקת שבורה, באם העיקול יוסר ללא הפקדת הסכום של 70,000 ₪.

הינני סבור כי דין הערעור להתקבל, זאת לאור הסתברותם של הדברים כדלהלן:

אין חולקין כי מערכת היחסים בין המערער לבין המשיבה התנהלו למשך מס' שנים, החל משנת 2002, כאשר במסגרת אותה מערכת יחסים רכש המערער מאת המשיבה חלקי חילוף ו/או רכבים ו/או ציוד כבד בסכומים גבוהים.

כן אין חולק כי במסגרת אותה מערכת יחסים המערער שילם למשיבה סכומים רבים, גבוהים בהרבה מסכום החוב הנטען, כאשר רק לאחרונה, במסגרת התדיינות בביהמ"ש השלום בחיפה, הוא שילם לה סכום של כ- 560,000 ₪, וכתמורה הסירה המשיבה את העיקול אשר רבץ על המקרקעין.

כן אין חולקין כי המשיבה הגישה את שטר החוב לביצוע נגד המערער, על מלוא הסכום הנקוב בו, זמן קצר לאחר שהוסר העיקול מהמקרקעין, עפ"י החלטת ביהמ"ש השלום בחיפה, כל זאת מבלי להזכיר את הדבר במסגרת בקשתה להטלת העיקול.

כן עולה כי המשיבה הגישה בקשה להקטנת סכום החוב כמעט בשני שליש, כך שהחוב הוקטן לסך של כ- 80,000 ₪ בלבד.